חתימת התנ”ך היא התהליך שבסופו התקבעה רשימת הספרים הסופית של המקרא. בחז”ל מופיע הדעה שאנשי כנסת הגדולה בימי עזרא ונחמיה הם שהשלימו את תהליך קביעת הספרים המקודשים. עם זאת, המחקר מצביע על תהליך הדרגתי שנמשך לאורך תקופות שונות
הספרים הבאים לא מופיעים בציר הזמן מפני שאילו ספרים שאין בהם סיפור שמשוייך לתקופה מסוימת.
גבריאל הוא שֵם של מלאך (אחד מבין שני מלאכים שנזכרים בשמם בתנך).
דניאל היה ילד יהודי שנלקח להתחנך בארמון נבוכדנאצר השני מלך בבל. שם הוא התפרסם בזכות חוכמתו ותבונתו הרבה ובזכות היכולת המופלאה שלו לפתור חלומות. הסיפור עליו מופיע בספר על שמו – ספר דניאל.
אשפנז היה שר בכיר – רב הסריסים – של נבוכדנצר.
חנניה היה אחד מחבריו של דניאל, מנכבדי העם.
מישאל היה אחד מחבריו של דניאל, מנכבדי העם.
עזריה היה אחד מחבריו של דניאל, מנכבדי העם.
אנטיוכוס לא נזכר בשמו בשום מקום בתנך, אבל… חוקרי מקרא שמו לב לעובדה שמחבר ספר דניאל אינו מכיר את התקופה שאליה הוא מייחס את דניאל – התקופה הבבלית והפרסית, אך הוא יודע היטב את ההיסטוריה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
"בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה." (דניאל ט, ב)